ידוע כי אפיון הפנוטיפ של מומים מולדים בטסיות הדם יכול לסייע לרופאים לזהות תת סוגים של מומים כאלה ולסייע ביישומים הפרוגנוסטיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים מדווחים על אנליזה של פנוטיפ הדימום והמאפיינים האבחנתיים בקבוצה גדולה של חולים מסוגרים עם מומי טסיות מולדים מאומתים.
החוקרים בחנו בסך הכל 96 חולים וסיווגו אותם לפי סוג המום: Glanzmann thrombasthenia, Bernard‐Soulier syndrome, dense granule deficiency, שיבוש במסלול ADP או thromboxane A2, טרומבוציטופניה מבודדת או מומים מורכבים.
החוקרים מצאו כי ציון הדימום החציוני של ISTH-BAT היה 9 (טווח בין רבעוני של 5-13). זאת ועוד, נמצא כי הדימומים שהתרחשו בשכיחות הגבוהה ביותר בחולים היו דימום וסתי כבד (80%), דימום לאחר הלידה (74%), דימומים לאחר ניתוח (64%) ודימומים לאחר עקירת שיניים (57%).
בנוסף, החוקרים דיווחו כי תסמיני דימום נדירים יותר היו דימומים ממערכת השתן (4%) ודימום ממערכת העצבים המרכזית (2%). לבסוף, אתרי הדימום בהם הדימומים היו הקשים ביותר היו מערכת העצבים המרכזית, דימום וסתי כבד ודימום לאחר עקירת שן. כמו כן, נמצא כי Glanzmann thrombasthenia ומין נשי היו קשורים לפנוטיפ דימום חמור יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות